תקשורת מקרבת

תקשורת מקרבת NVC- NON VIOLENT COMMUNICATION

בשנים האחרונות נשביתי בקסמה של התקשורת המקרבת, כהשקפת עולם וכדרך חיים.

ד"ר מרשאל רוזנברג פסיכולוג אמריקאי, פיתח את השיטה. הוא שאף לשינוי שישפיע על יצירת עולם טוב יותר, באמצעות הגברת ההבנה ושיתופי הפעולה מרצון בין אדם לאדם, הפחתת מאבקים וקונפליקטים הרסניים, וקידום מציאת פתרונות שיתחשבו בצרכים של כולם. הוא האמין שהדרך ליצירת השינוי קשורה ביכולת לחיבור שיש בו נתינה וקבלה מהלב.

מרשאל יוצא מנקודת הנחה שלכולנו צרכים ורגשות אנושיים ואוניברסליים. אם נהיה מודעים אליהם, ניקח עליהם אחריות, ונחפש באופן יצירתי את הדרכים למלא את הצרכים שלנו לא על חשבון הזולת, ולא ע"י ויתור וכניעה - נוכל להבין זה את זה בצורה טובה יותר, ונוכל לנהל בינינו שיח אפקטיבי ומועיל.

מה מפריע לנו לחיות חיים מלאים עם פחות מתחים:

• כשאנחנו מתייחסים לסיטואציות שונות שהיינו מעורבים בהן, אנחנו נוטים לערבב בין תאור עובדתי, תצפיתי לבין הערכה ושיפוטים ומייצרים בכך לעיתים קרובות התנגדויות.
• יש בנו נטייה להטיל על הזולת את האחריות למה שאנחנו מרגישים וצריכים.
• אנחנו מתקשים להבחין שהמקור לרגשות שלנו קשור למחשבות, לשיפוטים, לפרשנויות ולסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על המציאות, ואלה נובעים מהצרכים שהתמלאו או לא התמלאו עבורנו.
• בלי להרגיש אנחנו מפנים לזולת דרישות, כשהן בעצם רק "מחופשות" לבקשות, ולא מבינים איך נקלענו לדו שיח של "פינג פונג", שלא מוביל לשום מקום...
• אנחנו מתקשים לעיתים לומר "לא" כשלא מתאים לנו, ונפגעים כשמישהו מסרב לנו

מתוך תהליך העבודה:

החיבור לעצמנו – נעשה מתוך קבלה וחמלה עצמית – אנחנו מתבוננים פנימה, מזהים את הרגשות שחיים בתוכנו, שמים לב למחשבות, לומדים להבחין בין הרגשות לבין המחשבות ובודקים מהם הצרכים שלנו.

לומדים לזהות דפוסי התנהגות, אמונות ומחשבות אוטומטיות, שהתחנכנו לאורן משחר ילדותנו, הגורמות לנו לתקיעות, לניכור, לריחוק זה מזה ואף לטינה.

חיבור לאחר - אנחנו מחזיקים כוונה ליצור את החיבור, גם במצבים מורכבים ומאתגרים. משכללים את היכולת להקשבה אמפתית לזולת, גם במקרים שאיננו מסכימים איתו.

מנסים להבין מהם הצרכים והרגשות שלו.

לומדים שגם במצבי קונפליקט קיימות אפשרויות (אסטרטגיות) רבות להגיע למצב שבו נוכל לתת מענה לצרכים שלנו ושל האחרים.

ביטוי אישי - מתרגלים לבטא את עצמנו באופן ברור, בכנות, באוטנטיות, ובתזמון מתאים. משתפים את האחר במה שעובר עלינו, ברגשות ובצרכים שלנו, מבלי להאשים אותו, ומבלי להטיל עליו את האחריות.

אנחנו לומדים לקיים את השיחות שבמשך שנים היו "שיחות לא מדוברות" ולפתח ערוצי תקשורת נקיים.

בעבודה של מודעות, שכלול היכולת ותרגול מתוך סיטואציות מהחיים שלנו, נגיע לתוצאות שאנו מייחלים להן.

שינוי יכול להתרחש גם כשרק צד אחד מתחיל "לזוז"...